גיד אכילס- פציעות, אבחון וטיפול 

גיד אכילס: הפציעות, הסיבות והטיפול בהן ד"ר שמי שגיב מנהל "שגיב כירופרקטיקה - המרכז לרפואה שלמה" עם מרפאות בחיפה, זיכרון יעקב ותל-אביב גיד אכילס הינו הגיד החזק ביותר במערכת השלד-שריר והאחראי על כוח הדחיפה של כף הרגל. משום כך מצטברים עליו עומסים כבדים מאוד ופציעות גיד אכילס הן שכיחות בקרב ספורטאים רבים. כיצד מטפלים בפציעות גיד אכילס? פציעות גיד אכילס הן פציעות ספורט אופייניות לכל העוסקים בספורט. גיד אכילס הינו הגיד החזק ביותר במערכת השריר שלד. בזמן רכיבה על אופניים, למשל, גיד אכילס הוא זה האחראי להעביר את כל כוחות הדחיפה אל הפדל והעומסים המופעלים על הגיד בזמן רכיבה מצטברים לאלפי קילוגרמים. הפציעות האופייניות של גיד אכילס הינם על רקע שחיקה ומאמץ יתר והגורמים העיקריים התורמים לכך הם העמסת יתר באימון וליקוי אנטומי תפקודי של כף הרגל. גיד אכילס - האנטומיה לא לשווא נקרה גיד אכילס על שמו של הלוחם המיתולוגי אכילס. גיד זה הינו הגיד החזק ביותר בגופנו ונדרש כוח רב כדי לגרום לקריעתו. גיד אכילס מחבר את שני ראשי שריר התאומים ואת שרירי הסולאוס אל עצם העקב. חלק מסיבי הגיד עוברים מסביב לעצם העקב ומתחברים לרצועה הפלנטרית (רצועה התומכת את קשת כף הרגל). מוצא שרירי התאומים הוא מעצם הירך (מעל מפרק הברך) ושריר הסולאוס מקורו מעצם השוק והשוקית (מתחת לברך). קבוצת השרירים אלו תפקידה לכופף את הברך אך עיקר פעולתה בפשיטת הקרסול. פציעות גיד אכילס מתפתחות כתוצאה מקרעים מיקרוסקופיים בסיבי הגיד כתוצאה ממאמץ יתר. עיקר הפציעות בגיד זה מתרחשות כשני ס"מ עד שישה ס"מ מנקודת חיבור הגיד אל עצם העקב. זרימת הדם בחלק זה של הגיד הינה מזערית ובכך מתקשה הגיד להחלים מפציעות. נזקים אלו גורמים להתפתחות תהליך דלקתי שמטרתו לרפות ולאחות את הנזק, כאשר בתהליך הדלקתי נוצרת רקמה צלקתית הגורמת להתעבות הגיד. עיבוי זה גורם לחיכוך בתנועת הגיד מה שגום לתהליך דלקתי כרוני, לכאבים ומוגבלות. מקור נוסף לפציעות ביחידת הגיד שריר זה בנקודת המעבר והחיבור בין סיבי הגיד לשרירי התאומים. נקודת חיבור זו הינה הנקודה החלשה בשרשרת המכאנית ובכך נוטה להיפצע. ברמה הקלינית, פציעות גיד אכילס מלוות בכאבים בעיקר בתחילת האימון השוככים תוך כדי האימון, אך הצעדים הראשונים בבוקר קשים וכואבים. שרירי התאומים מכווצים וקיימת הגבלה בתנועת הקרסול. במישוש הגיד ניתן לחוש בעיבוי ונפיחות הגיד באזור הדלקת ולפעמים ניתן לשמוע חריקות מהגיד בהליכה. בצילום רנטגן ניתן להבחין בהסתיידויות באזור התחברות הגיד לעקב וזאת בתהליכים כרוניים. פציעות גיד אכילס - הגורמים 1. מערךאימון: העמסת חדה בנפח ו/או בעצימות האימון. אימוני עליות. ריצה במדרגות וניתורים. אימוני משקולות. 2. ליקויים אנטומיים תפקודיים: יתר פרונציה הינו הגורם מספר אחד לפציעות בגיד. פרונציית יתר נגרמת עקב ליקוי במבנה כף הרגל או כתוצאה מחולשה ברצועות ומפרקי הקשת. ליקוי זה מאופיין בנטיית העקב החוצה. במצב זה תנועת הגיד סוטה ממסלולה התקין ובכך נוצרים עומסים היוצרים מומנטים פיתוליים על הגיד. כף רגל נוקשה עם קשת גבוהה. מבנה כף רגל זה מאופיין עם נטיית העקב פנימה. קיצור בגיד האכילס. במצב זה חלוקת העומסים על הגיד הינה על טווח מאור צר של הגיד. נ וקשות בשרירי התאומים המגבילה את תנועת הקרסול וכתוצאה יוצרת עומסים מוגברים על הגיד. פציעות גיד אכילס - הטיפול הטיפול בשלב הדלקת כולל מס' פעולות: קרח. השיטה הרצויה היא עיסוי הגיד עם קוביית קרח. עטוף קוביית קרח במגבת ועסה את הגיד לאורכו עם חלקו החשוף של הקרח למשך כחמש דקות. עיסוי הגיד. השיטה הרצויה זה cross friction massage. יש לאחוז את הגיד עם שתי אצבעות ולעסות בתנועות רוחביות. מתיחות. מתיחות של שרירי התאומים ושריר הסולאוס. אולטראסאונד. אולטראסאונד לפיזור הדלקת. מדרסים. מדרסים לפי מדת גבס עם חשיבות יתר לייצוב הקרסול במנח הביו-מכאני הנכון. מנוחה. הורדה מנפח ואו עוצמת האימונים. חבישה. חבישת הקרסול כשכף הרגל כפופה כלפי מטה ב-30 מעלות. חיזוק. תרגילי חיזוק דינאמיים לקרסול עמידה על פטרייה או עמידה על רגל אחת בעניים עצומות). חשוב לזכור: אסור להתעלם מכל מסר או מחוש בגיד אכילס. הרבה יותר קל לטפל בבעיה בהתהוותה ולא לחכות עד למצב שבו הבעיה כרונית וקשה לטיפול. בתהליכי שחיקה מצטברים הנזקים לגיד עלולים להגיע לשינויים בלתי הפיכים ברקמות הגיד ועצם העקב.